בוא נדבר על שאלה שאתה כנראה חיפשת בגוגל, אולי אפילו בגלישה פרטית.
כמה זמן זה אמור להימשך? כמה זמן אחרים מחזיקים? האם אני נורמלי?
ואני מכיר את הראש הזה. אתה שוכב אחרי, מנסה לשחזר כמה זמן זה לקח, ומשווה את זה למספר שיש לך בראש. ואם יצאת מתחת למספר הזה, אתה מרגיש שנכשלת במשהו.
אז תקשיב לי טוב, כי אני הולך לחסוך לך שנים של דאגה מיותרת. המספר הזה שיש לך בראש הוא לא אמיתי. אף אחד לא קבע אותו, שום מחקר לא תומך בו, והוא לא מייצג שום דבר.
ומה שיותר גרוע, עצם המדידה שלך היא חלק מהבעיה.
מאיפה בכלל הגיע לך המספר הזה
תעצור רגע ותשאל את עצמך שאלה פשוטה. מי בעצם אמר לך מה נורמלי?
לא רופא. לא מחקר. וכמעט בטוח שלא בת הזוג שלך.
המספר הזה הגיע לך משני מקורות, ושניהם לא אמינים.
הראשון הוא פורנוגרפיה. וזה מקור בעייתי במיוחד, כי מה שאתה רואה שם הוא הפקה. יש עריכה, יש חיתוכים, יש הפסקות שלא רואים, ויש שחקנים שזו העבודה שלהם. הסצנה שנראית כמו עשרים דקות רצופות מורכבת לפעמים משעות של צילום. אתה משווה את עצמך לתוצר ערוך, וזה כמו להשוות את הגוף שלך לתמונה שעברה עיבוד.
השני הוא דיבורי גברים. וכאן אני אגיד לך את האמת. גברים משקרים על זה. לא בזדון, אלא כי אף אחד לא רוצה להיות זה שאמר מספר נמוך. אז המספרים שאתה שומע בחדר ההלבשה או בבירה הם מנופחים, וכל אחד מנפח בתגובה לניפוח של השני.
התוצאה היא סטנדרט דמיוני שכל הגברים מודדים את עצמם מולו, ואף אחד לא עומד בו, כי הוא מעולם לא היה קיים.
מה ההגדרה הרפואית באמת אומרת
וכאן אני רוצה להיות מדויק, כי זה משנה הכל.
כשהרפואה מגדירה שפיכה מוקדמת, היא לא עושה את זה עם סטופר. ההגדרה בנויה משלושה מרכיבים, ורק שילוב שלהם יחד רלוונטי.
הראשון, השפיכה קורית מהר מאוד, כמעט תמיד בסמוך מאוד לתחילת המגע.
השני, וזה החשוב, זה קורה באופן עקבי. לא פעם אחת, לא בתקופה לחוצה, אלא כדפוס קבוע לאורך זמן.
והשלישי, וזה החשוב מכולם, יש עם זה מצוקה. זה מפריע לך, או מפריע לזוגיות שלך.
תשים לב מה קרה כאן. שני המרכיבים המשמעותיים הם לא מספר. הם עקביות ומצוקה.
ולכן, אם גמרת מהר פעם אחת כי היית נרגש, או כי עבר הרבה זמן, או כי היית שיכור, זה לא "בעיה". זה גוף. ואם אתה גומר מהר אבל זה לא מטריד אף אחד, זה גם לא הגדרה של בעיה.
הסיפור מתחיל רק כשזה דפוס, ורק כשזה מפריע.
והטווח האמיתי רחב הרבה יותר ממה שאתה חושב
עוד משהו שאף אחד לא אומר לך. השונות בין גברים היא עצומה, והשונות אצל אותו גבר היא כמעט באותו סדר גודל.
תחשוב על כל מה שמשפיע. כמה זמן עבר מהפעם האחרונה. כמה אתה עייף. כמה שתית. כמה אתה נרגש. אם זו בת זוג חדשה או ותיקה. אם אתה לחוץ מהעבודה. אם ישנת טוב.
אותו גבר בדיוק יכול לחוות פער עצום בין ערב לערב, בלי ששום דבר בגוף שלו השתנה.
אז כשאתה משווה את עצמך למספר קבוע, אתה עושה טעות כפולה. גם המספר לא אמיתי, וגם אין דבר כזה מספר קבוע אצלך.
הדבר היחיד שבאמת עקבי הוא חוסר העקביות.
למה הסטופר עצמו הוא חלק מהבעיה
ועכשיו לחלק שהכי חשוב שתבין, כי הוא המלכוד האמיתי.
ברגע שאתה מודד, אתה כבר לא נמצא בחוויה. חצי מהראש שלך עסוק בשעון, בחישוב, בשאלה כמה עבר וכמה נשאר. ואם אתה בראש, אתה לא בגוף.
וזה לא רק פוגע בהנאה. זה מזרז את הסוף.
הסיבה פשוטה. המדידה מייצרת לחץ, לחץ מפעיל את מערכת החירום של הגוף, ומערכת החירום מאיצה את הרפלקס. כלומר, הפחד לגמור מהר גורם לך לגמור מהר יותר.
זה מעגל אכזרי לגמרי. אתה מודד כי אתה מודאג, המדידה מגבירה את הדאגה, הדאגה מקצרת את הזמן, וזה מוכיח לך שהיה לך מה לדאוג.
והדרך היחידה לצאת ממנו היא לא להשתפר במדידה. היא להפסיק למדוד.
מה באמת חשוב, ולא הזמן
אז אם לא זמן, אז מה כן?
שליטה. וזה הבדל עצום. גבר ששולט יודע לזהות איפה הוא נמצא על הסקאלה, ויכול להאט או לעצור כשהוא רוצה. גבר בלי שליטה פשוט נגרר לאן שהגוף לוקח אותו. שניהם יכולים לסיים באותו זמן, אבל החוויה שלהם הפוכה לחלוטין.
נוכחות. כמה אתה באמת שם, ולא מעל עצמך.
ותקשורת. מה שקורה בין שניכם, ולא מה שהשעון אומר.
ואם אתה רוצה לעבוד על השליטה, יש לזה שני כלים מעשיים. שריר רצפת האגן, שהוא הבלם הפיזי שקוטע את הרצף, ונשימה איטית, שמורידה את הקצב של כל המערכת. את המנגנון המלא של זה פירקנו במאמר על למה אתה גומר מהר.
ומה אם בת הזוג כן אמרה משהו
עכשיו, יכול להיות שאתה קורא את זה ואומר לעצמך, רגע, אצלי זה כן עלה בשיחה.
וזה שונה, וטוב שכך. משוב אמיתי מבת הזוג הוא מידע הרבה יותר שווה מכל מספר שדמיינת.
אבל גם כאן, כדאי לשמוע מה בדיוק נאמר. הרבה פעמים מה שנאמר הוא לא "אתה מהיר מדי", אלא משהו אחר לגמרי. שהיא רוצה יותר קרבה. שהיא רוצה שתהיה נוכח. שהיא מרגישה שאתה ממהר לסיים ואז מתנתק.
וזה כבר לא בעיה של שעון, זו בקשה לחיבור.
הרבה גברים שומעים משפט כזה, מתרגמים אותו מיד למספר, ומתחילים לרדוף אחרי דקות. ואז הם נלחצים עוד יותר, ונוכחים עוד פחות. כלומר, הם מתרחקים בדיוק ממה שהתבקשו.
אז לפני שאתה מתחיל לאמן שריר, שווה לשאול שאלה אחת פשוטה. מה בדיוק היית רוצה שיהיה אחרת? התשובה תפתיע אותך.
ומתי זה כן מצדיק התייחסות
אני לא רוצה שתצא מכאן עם התחושה שאין דבר כזה בעיה. יש, וכדאי לדעת לזהות אותה.
זה מצדיק התייחסות אם זה קורה כמעט בכל פעם, לאורך זמן ארוך. אם אתה מרגיש שאין לך שום שליטה, כלומר זה קורה לפני שהספקת בכלל להבין. אם זה גורם לך להימנע מסקס, או להימנע מלהיכנס לקשרים. ואם זה יוצר מתח אמיתי בזוגיות.
שים לב שאף אחד מהסימנים האלה הוא לא מספר. כולם עוסקים בשליטה, במצוקה ובהשפעה על החיים.
ואם זיהית את עצמך שם, זו לא סיבה להתייאש. זו בדיוק הנקודה שבה עבודה ממוקדת על השריר ועל הנשימה עושה את ההבדל הגדול ביותר.
והמיתוס של "כל הלילה"
יש עוד רעיון שמסתובב בראש של גברים, וכדאי לפרק גם אותו.
הפנטזיה של סקס שנמשך שעות. וזה נשמע טוב על הנייר, אבל במציאות זה כמעט אף פעם לא מה שמישהו באמת רוצה.
מגע ממושך מדי לא תמיד נעים פיזית, לא לך ולא לה. יש עייפות, יש חיכוך, ויש גבול לכמה זמן הגוף נהנה מאותה פעולה. הרבה בנות זוג מדווחות שמה שהן מחפשות זה לא אורך, אלא איכות, קצב וקרבה.
כלומר, אתה רודף אחרי יעד שגם אם היית משיג אותו, הוא לא היה נותן לך את מה שחיפשת.
ולכן, לפני שאתה שואל "איך אני מאריך", שווה לשאול שאלה טובה יותר. "מה בעצם חסר לי כאן?" התשובה כמעט אף פעם אינה דקות.
ומה קורה כשמפסיקים למדוד
ואני רוצה לתאר לך משהו שקורה לגברים שמצליחים לוותר על הסטופר, כי זה מפתיע.
הדבר הראשון שקורה הוא שהלחץ יורד. ובלי הלחץ, מערכת החירום נרגעת, והגוף מפסיק למהר. כלומר, בפועל, גברים רבים מדווחים שדווקא כשהם הפסיקו לרדוף אחרי הזמן, הזמן התארך מעצמו.
הדבר השני הוא שההנאה חוזרת. כשאתה לא עסוק בחישוב, אתה פנוי להרגיש. וזה, בסופו של דבר, כל מה שרצית מלכתחילה.
והדבר השלישי הוא שהזוגיות משתפרת. כי בת הזוג שלך מרגישה את ההבדל בין גבר שנמצא שם איתה, לבין גבר שמנהל טבלת ביצועים בראש.
זה לא קורה ביום, ואני לא מבטיח לך כלום. אבל זה הכיוון, והוא הפוך לגמרי ממה שרוב הגברים מנסים.
וכמעט כל גבר שאל את זה
ולפני שנעבור הלאה, שווה שתדע דבר אחד שיוריד לך משקל.
השאלה הזאת, בדיוק במילים שבהן חיפשת אותה, נשאלת על ידי מספר עצום של גברים בכל גיל ובכל מצב זוגי. אתה לא חריג, ואתה בהחלט לא היחיד שדאג.
פשוט אף אחד לא מודה בזה בקול, ולכן כל אחד יושב לבד עם השאלה ובטוח שרק אצלו משהו לא בסדר.
מתי לפנות לרופא
וישנם מצבים שבהם כדאי לערב רופא, ולא להסתפק באימון.
לך לרופא אם השינוי הופיע בפתאומיות אחרי שנים של שליטה תקינה. לך אם יש כאב בשפיכה או באזור האגן. לך אם יש דם בזרע. ולך במיוחד אם השפיכה המוקדמת מגיעה יחד עם קושי חדש בזקפה, כי שילוב כזה לפעמים מצביע על גורם גופני משותף.
ואם הנושא גורם לך מצוקה נפשית משמעותית, פגיעה בביטחון או הימנעות, גם זו סיבה מצוינת לדבר עם איש מקצוע. לא חייבים להתמודד עם זה לבד.
אז מה עכשיו
אני לא אתן לך מספר, ולא אגיד לך כמה זמן אתה אמור להחזיק. אין לי מספר כזה, ולאף אחד אין. מי שנותן לך אחד מוכר לך משהו.
אבל את זה כן אגיד לך. ברגע שאתה מוריד את הסטופר, אתה מוריד גם את הלחץ. וברגע שאתה מוריד את הלחץ, אתה מקבל בחזרה בדיוק את מה שרדפת אחריו.
והמשימה שלך לפעם הבאה, והיא היחידה שאני מבקש. אל תמדוד. בכלל. אל תסתכל בשעון לפני, ואל תנסה לחשב אחרי. תהיה שם, ותשים לב לתחושה במקום למספר. אתה תגלה שזה לבד משנה יותר ממה שציפית.
דיסקליימר: התכנים מוגשים לצרכי חינוך והעשרה בלבד ואינם מהווים ייעוץ רפואי. אם אתה חווה קושי מתמשך בתפקוד המיני, כאב, או דאגה, פנה לרופא. למידע נוסף ראה הבהרה רפואית.