
על שפיכה מוקדמת כולם מדברים. על ההפך כמעט אף אחד לא מדבר.
שפיכה מאוחרת היא מצב שבו לוקח לך זמן רב מאוד להגיע לשפיכה, או שהיא לא מגיעה בכלל, למרות שיש לך חשק, יש זקפה תקינה והגירוי מספיק. אתה רוצה לגמור, הגוף פשוט לא משתף פעולה.
ואנחנו יודעים איך זה נשמע מבחוץ. "אז מה הבעיה, אתה מחזיק המון זמן." מי שאומר את זה לא היה שם. הוא לא מכיר את העייפות הפיזית, את הכאב שיכול להגיע אחרי זמן ארוך מדי, ואת התסכול של לחכות לרגע שלא מגיע.
אז בוא נעשה סדר. מה זה בדיוק, למה זה קורה, ומה עושים עם זה.
מה זה שפיכה מאוחרת
בוא נתחיל מההגדרה, כי יש סביבה הרבה בלבול.
המדריך האבחוני של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי מגדיר שפיכה מאוחרת כעיכוב ניכר בשפיכה, או שפיכה נדירה מאוד או חסרה, כמעט בכל הפעמים עם בת זוג (בערך 75% עד 100% מהפעמים), בלי שאתה רוצה בעיכוב הזה, לאורך חצי שנה לפחות, ובאופן שגורם לך מצוקה של ממש.
שים לב למה שאין בהגדרה הזאת: מספר דקות. יש מקורות רפואיים שמדברים על חצי שעה ומעלה, אבל אין סטופר רשמי. מה שקובע הוא שזה קורה כמעט כל פעם, לאורך זמן, ושזה מפריע לך.
לילה אחד שבו לא הצלחת לגמור הוא לא שפיכה מאוחרת. עייפות, אלכוהול, ראש עמוס, כל אלה יכולים לעשות את זה לכל גבר.
רופאים מחלקים את המצב לשני צירים:
- מאז ומעולם או חדש: האם זה ככה מאז שהתחלת לקיים יחסי מין, או שזה הופיע אחרי תקופה שבה הכל עבד רגיל.
- כללי או מצבי: האם זה קורה בכל מצב, או רק במצבים מסוימים. למשל עם בת זוג כן ולבד לא, או רק עם בת זוג מסוימת.
החלוקה הזאת חשובה, כי היא עוזרת לכוון לסיבה. כשמשהו השתנה אחרי שנים תקינות, השאלה הטבעית היא מה עוד השתנה באותה תקופה.
ועוד משפט אחד על הקשר לשפיכה מוקדמת, כי הרבה גברים מגיעים לכאן משם. אלה שתי בעיות הפוכות בעיתוי של השפיכה, והן לא מטופלות אותו דבר. את הצד השני פירקנו במדריך על שפיכה מוקדמת, וכאן לא נחזור עליו.
איך זה מרגיש בפועל
גברים מתארים את זה בדרכים די דומות:
- הגירוי נמשך וממשיך, והעוררות עולה עד נקודה מסוימת ונתקעת שם.
- לבד מצליחים להגיע לשפיכה, עם בת זוג הרבה פחות.
- הזקפה מחזיקה, אבל הגוף מתעייף פיזית לפני שמגיעים לשיא.
- כאב בזמן קיום יחסים כשזה נמשך יותר מדי.
- הסקס הופך למשימה, ובראש רץ רק "נו, מתי זה כבר יקרה".
והחלק שפחות מדברים עליו הוא מה שזה עושה ליחסים. בת זוג שלא מבינה מה קורה יכולה להרגיש לא מושכת או לא רצויה, ולחשוב שהבעיה בה. אבל רוב הסיבות שנפרט כאן בכלל לא קשורות למשיכה אליה.
איך שפיכה קורה בגוף

כדי להבין למה משהו נתקע, צריך להבין קודם איך הוא אמור לזרום.
שפיכה היא לא אירוע אחד. היא קורית בשני שלבים, ושניהם צריכים לעבוד.
בשלב הראשון, מערכת העצבים האוטומטית מכווצת שרירים חלקים לאורך כל דרכי הזרע, כך שהזרע והנוזלים מהערמונית ומהבלוטות הסמוכות מתרכזים בתוך השופכה, ובמקביל צוואר השלפוחית נסגר. זה קורה בלי שאתה מחליט עליו.
בשלב השני מגיעה הדחיפה החוצה. שני שרירים בבסיס הפין, שהם חלק משרירי רצפת האגן, מתכווצים שוב ושוב ודוחפים את הזרע החוצה בכוח. אלה הפעימות שאתה מרגיש בשיא.
ומה זה רצפת האגן? שכבת שרירים בתחתית האגן, שנמתחת בין עצם החיק מלפנים לעצם הזנב מאחור, מעל אזור הגשר, הקטע שבין שק האשכים לפי הטבעת. השרירים האלה תומכים בשלפוחית ובמעי, מחזיקים את הערמונית במקומה, ועוזרים בזקפה ובשפיכה. אם אתה רוצה להכיר אותם יותר טוב, במאמר על שריר רצפת האגן הסברנו בדיוק איפה הוא ומה הוא עושה.
את כל התהליך הזה מתאמים המוח וחוט השדרה, על בסיס הגירוי שמגיע מהפין דרך העצבים. ובשפיכה מאוחרת, משהו בדרך הזאת מאט: התחושה שמגיעה מהפין חלשה יותר, העצבים לא מעבירים אותה כמו שצריך, או שתרופה, הורמון או מצב נפשי משפיעים על התהליך.
הסיבות לשפיכה מאוחרת
הסיבות מתחלקות לכמה משפחות, ולעיתים קרובות יש יותר מאחת בבת אחת.
תרופות
זה המקום הראשון שבודקים, ובצדק. כמה סוגי תרופות ידועים כגורמים לעיכוב בשפיכה:
- נוגדי דיכאון, במיוחד מהמשפחה שמעלה את רמת הסרוטונין במוח. אלה התרופות שמוזכרות הכי הרבה כגורם לשפיכה מאוחרת.
- חלק מהתרופות ללחץ דם.
- תרופות אנטי פסיכוטיות.
- תרופות להרחבת צוואר השלפוחית שניתנות לערמונית מוגדלת, שאצל חלק מהגברים משנות את השפיכה עצמה. על הערמונית המוגדלת כתבנו במאמר על ערמונית מוגדלת ורצפת האגן.
- משככי כאבים חזקים מהמשפחה של האופיאטים, שקשורים לפגיעה בשפיכה ובאורגזמה.
והכלל כאן ברזל: אל תפסיק ואל תשנה שום תרופה על דעת עצמך. תעלה את זה מול הרופא שרשם אותה. לרוב יש מה לעשות, אבל זה נעשה איתו, לא בלעדיו.
גוף ומערכת העצבים
סוכרת היא אחד המצבים שקשורים לשפיכה מאוחרת, בין היתר כי היא יכולה לפגוע בעצבים, בדומה לפגיעה שלה בזקפה. הרחבנו על זה במאמר על סוכר, לחץ דם וזקפה.
גם פגיעות בחוט השדרה, טרשת נפוצה, ניתוחים באגן כמו ניתוחי ערמונית או שלפוחית, ושבץ יכולים להשפיע על השפיכה.
בצד ההורמונלי, בלוטת תריס שעובדת לאט, רמה גבוהה של ההורמון פרולקטין, ורמת טסטוסטרון נמוכה נמצאו קשורות לעיכוב בשפיכה. על הטסטוסטרון עצמו יש לנו מאמר על טסטוסטרון נמוך אצל גברים.
והגיל. עם השנים, התחושה בפין יכולה לרדת בהדרגה, וזה אומר שצריך יותר גירוי כדי לעבור את אותו סף.
אלכוהול וחומרים
שתייה מופרזת של אלכוהול ושימוש בסמים יכולים להיות סיבה בפני עצמם לשפיכה מאוחרת, ולכן טיפול בהם יכול לעזור.
ראש, רגש ויחסים
כאן נמצא חלק גדול מהסיפור, במיוחד כשזה קורה רק עם בת זוג.
חרדת ביצוע, למשל. הדאגה "אולי שוב לא אגמור" מושכת את תשומת הלב הרחק ממה שמעורר אותך, וככה העוררות נשארת נמוכה. אם אתה מזהה את עצמך עומד מהצד ובודק "איך אני מסתדר", כתבנו על זה במאמר על להיות תקוע בראש בזמן סקס.
וגם בעיות בזוגיות, כעס כלפי בת הזוג, לחץ, דיכאון, או רגשות אשמה סביב מין שנשארו מחינוך דתי או נוקשה.
הרגלים לבד
וזו סיבה שגברים לא אוהבים לשמוע, אבל היא מופיעה בספרות המקצועית שוב ושוב, כולל בהנחיות של איגוד האורולוגים האמריקאי.
אם במשך שנים התרגלת לגמור לבד בדרך מאוד מסוימת, למשל באחיזה חזקה, בקצב מהיר או בגירוי של נקודה אחת, הגוף מתרגל לסוג הגירוי הזה. ומגע של בת זוג לא תמיד יכול לשחזר אותו. מבין? הבעיה לא במשיכה. המערכת פשוט כוילה על אות אחר.
במה זה שונה ממצבים דומים

יש כמה מצבים שגברים מתבלבלים ביניהם, וכדאי להכיר אותם, כי הם נבדקים אחרת.
מה זה שפיכה לאחור?
מצב שבו אתה מגיע לשיא ומרגיש אותו, אבל כמעט שום דבר לא יוצא, כי הזרע זורם לתוך השלפוחית במקום החוצה. סימן אופייני הוא שתן עכור בהשתנה הראשונה אחרי. זה לא עיכוב, וזה נבדק בנפרד.
מה ההבדל בין שפיכה מאוחרת לחוסר אורגזמה?
בשפיכה מאוחרת השיא מגיע מאוחר מאוד או לא מגיע. בחוסר אורגזמה אין את תחושת השיא בכלל. ויש גם מצב שבו מרגישים שיא אבל בלי שפיכה. כל אחד מאלה מקבל בירור משלו, ולכן חשוב לתאר לרופא בדיוק מה קורה.
המעגל שמזין את עצמו
וכאן העניין מתחיל להסתבך, כי שפיכה מאוחרת כמעט אף פעם לא נשארת רק בגוף.
זה הולך בערך ככה:
קושי לגמור, ואז דאגה מהפעם הבאה, ואז ריכוז בתוצאה במקום בהנאה, ואז פחות עוררות, ואז עוד יותר קושי, ולפעמים גם פחות סקס.
גברים עם שפיכה מאוחרת מדווחים יותר על חרדת ביצוע ועל מתח בזוגיות, וחרדת הביצוע עצמה יכולה לתרום לבעיה. ככה מה שהתחיל אולי מתרופה או ממצב גופני יכול לקבל גם צד של ראש.
ולכן הטיפול כמעט תמיד צריך לגעת בשני המקומות: בסיבה עצמה ובמעגל שנבנה סביבה.
טיפול בשפיכה מאוחרת
לא ניתן לך כאן פרוטוקול, כי אין אחד שמתאים לכולם. מה שכן אפשר לעשות הוא להראות לך את המפה, כדי שתדע מה קיים ומה לשאול.
הצעד הראשון הוא בירור. רופא ישאל על התרופות שלך, על מתי זה התחיל, אם זה קורה גם לבד, על הזוגיות ועל המצב הבריאותי הכללי, ויבדוק אותך. לפי הצורך הוא יכול להפנות לבדיקות נוספות, כמו בדיקות דם.
אם הסיבה בתרופה, הרופא יכול לשקול שינוי או הפסקה של התרופה, או מעבר לתרופה אחרת. שוב, רק דרכו.
אם יש מצב רפואי מאחור, הטיפול בו הוא חלק מהתמונה. למשל, לגבר עם שפיכה מאוחרת וטסטוסטרון נמוך, ההנחיות של איגוד האורולוגים האמריקאי מאפשרות להציע טיפול בטסטוסטרון.
טיפול מיני או זוגי הוא אחד הכלים שההנחיות ממליצות עליהם. מטפל מוסמך משלב שיחה עם שינויים מובנים בחיי המין, ועובד על מה שמפריע להנאה, על הרגלים, ועל תקשורת עם בת הזוג.
תרופות ייעודיות? נכון לכתיבת המאמר, אין תרופה שאושרה בארצות הברית לשפיכה מאוחרת. רופאים משתמשים לפעמים בתרופות שאושרו למטרות אחרות, אבל לפי איגוד האורולוגים האמריקאי אין מספיק מידע כדי לשקול את התועלת מול הסיכון שלהן. זו החלטה רפואית בלבד, ושום דבר שמוזמן באינטרנט לא שייך לכאן.
ומה עם רצפת האגן? מרפאת קליבלנד מונה תרגילים לרצפת האגן בין האפשרויות. תרגילים כאלה נקראים תרגילי קיגל: כיווץ ושחרור מכוון של אותם שרירים בתחתית האגן. אבל נהיה ישרים איתך: ההנחיות של איגוד האורולוגים האמריקאי לשפיכה מאוחרת לא כוללות אותם, וכמעט אין מחקר שבדק אימון כזה בשפיכה מאוחרת. אין כאן הבטחה. מה שכן אפשר לעשות הוא להכיר את השרירים שמשתתפים בשיא, ולתרגל גם לכווץ אותם וגם לשחרר אותם, בעדינות. ואם התרגול מכאיב, או שיש כאב בשפיכה, עוצרים ופונים לרופא. על הצד של השחרור כתבנו במאמר על קיגל הפוך והרפיית רצפת האגן, ועל ליווי מקצועי במאמר על פיזיותרפיה לרצפת האגן.
מתי לפנות לרופא
קבע תור אם:
- הקושי לגמור חוזר כמעט בכל פעם, כבר כמה חודשים.
- זה התחיל אחרי שהתחלת תרופה חדשה או שינית מינון.
- זה מגיע יחד עם ירידה בחשק, עייפות כרונית או קושי בזקפה.
- יש לך סוכרת, או שעברת ניתוח או פגיעה באגן או בגב.
- זה גורם לך מצוקה, או פוגע בזוגיות.
וגש לבדיקה גם אם אין שפיכה בכלל, אם יש כאב חזק או חוזר בשפיכה, דם בזרע, או שתן עכור אחרי השיא. ואם אתם מנסים להיכנס להריון, תגיד את זה לרופא כבר בפגישה הראשונה, כי יש אפשרויות שקשורות לפוריות שכדאי לדבר עליהן.
ותזכור: אורולוג או רופא משפחה מכירים את הנושא הזה, ואין סיבה להתבייש. משפט אחד מספיק כדי לפתוח את השיחה: "לוקח לי הרבה מאוד זמן לגמור, ולפעמים זה לא קורה בכלל."
אז מה עכשיו
שפיכה מאוחרת היא לא גזר דין ולא סימן שאתה לא נמשך אליה. לרוב יש מאחוריה שילוב של גורמים שאפשר לברר: תרופה, מצב גופני, הרגל, או ראש שלא מפסיק לבדוק.
החלק הקשה הוא לדבר על זה. החלק השני כבר הרבה יותר פשוט.
והמשימה שלך לשבוע הזה: תפתח את רשימת התרופות שאתה לוקח ותבדוק מתי התחלת כל אחת מהן. אם התאריך מתחבר לתחילת הבעיה, יש לך משפט מוכן לפגישה הבאה אצל הרופא.
מקורות
- שירות הבריאות הבריטי, בעיות שפיכה
- מרפאת קליבלנד, שפיכה מאוחרת
- מרפאת קליבלנד, שרירי רצפת האגן
- מרפאת קליבלנד, כאב בשפיכה
- שירות הבריאות הבריטי, דם בזרע
- הנחיות איגוד האורולוגים האמריקאי להפרעות שפיכה
- סקירה על המנגנונים של שפיכה מאוחרת, 2016
- סקירה על שכיחות שפיכה מאוחרת והגדרתה, 2016
דיסקליימר: התכנים מוגשים לצרכי חינוך והעשרה בלבד ואינם מהווים ייעוץ רפואי, אבחון או טיפול. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם הרופא המטפל. למידע נוסף ראה הבהרה רפואית.